העיר קופנהגן היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת דנמרק. נכון לכתיבת שורות אלה בעיר קופנהגן חיים כ-600 אלף תושבים ואילו במטרופולין של העיר חיים לא פחות מ-2.5 מיליון תושבים. רוב העיר נמצאת על האי שלן, כאשר חלקים נוספים מהעיר פזורים על גבי איים אחרים המשתייכים אל מדינת דנמרק. מותג הבירה קרלסברג שהוא אחד מהמותגים החזקים ביותר בדנמרק מיוצר במפעל אשר שוכן בתוך קופנהגן.

ההיסטוריה של קופנהגן

אומנם העיר קופנהגן קיבלה מעמד רשמי של עיר רק במאה ה-13, אך ניתן לראות תיעוד כתוב על העיר בספרות של המאה ה-11. העיר ידעה לא מעט התקפות שמרביתן התרחש על ידי ברית ערי הנזה שכללה בתוכה סוחרים מערים בצפון גרמניה ומהים הבלטי. קופנהגן עצמה החלה לפרוח רק במהלך המאה ה-12, כאשר עם השנים הפכה להיות נקודת מסחר חשובה עקב המיקום האסטרטגי שבו העיר שוכנת. למרות היותה מרכז סחר חשוב, העיר הפכה להיות בירת דנמרק רק באמצע של המאה ה-15, עד אז הייתה העיר כמו כל עיר אחרת בדנמרק עצמה.

בין שנת 1658 ועד 1659 עמדה העיר קופנהגן תחת התקפות חוזרות ונשנות מצדו של המלך קרל ה-10. המלך השוודי שם מצור על העיר, אך בסופו של דבר הצליחו תושבי העיר להדוף את המצור ולהחזיר את החיים בחזרה למסלולם התקין.

בשנת 1711 תקפה מגפה מסתורית את מרבית מתושבי העיר, כתוצאה מכך שליש מתושבי קופנהגן נהרגו דבר שהיה דרמטי מאוד בקרב תושבי העיר באותם שנים. קרב קופנהגן שהתרחש בשנת 1801 היה גם הוא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה העשירה של העיר. במהלך הקרב שהתרחש בין הצי הבריטי ובין הצי של דנמרק ונורבגיה. בהתקפה השנייה על העיר הפציצו הבריטים את העיר קופנהגן ברקטות דבר שהביא להרס עצום ולהשמדה מוחלטת של העיר. במהלך הקרבות כ-2000 מתושבי העיר מצאו את מותם.

כמו מרבית העיר באירופה, גם קופנהגן הייתה תחת שליטתה של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. העיר הייתה תחת שליטתה של גרמניה הנאצית החל מ-9 באפריל 1940 ועד ל-4 במאי 1945. הגרמנים חשבו כי המשטרה הדנית יכולה להסב להם לא מעט בעיות והתנגדויות שעלולות לעכב את השאיפות הגרנדיוזיות שלהם. לפיכך הגרמנים בנו תוכנית שהמטרה הראשית הייתה לסלק את המשטרה הדנית מרחובות קופנהגן. התוכנית הצליחה כאשר לא מעט מאנשי המשטרה הדנית ברחו למדינות אחרות. כתוצאה מכך אחוזי הפשיעה בעיר היו בשיאם, ובכל יום היה ניתן לראות מקרי פשיעה קשים במיוחד ובזיזה שלא נראתה כמותה בקופנהגן מעולם.

בשנת 2000 נחנך אחד מהפרויקטים החשובים ביותר בהיסטוריה של העיר. גשר ארסונד אשר מחבר בין העיר קופנהגן שבדנמרק ובין העיר מאלמה שבשוודיה. דבר שהפך להיות חשוב מאוד ומאפשר תנועה ישירה של כלי רכב מדנמרק לשוודיה שתי מדינות חשובות מאוד באירופה של השנים האחרונות.

ההיסטוריה של יהודי קופנהגן

הקשר של היהודים עם דנמרק החל רק מהמאה ה-17, והוא מעולם לא היה קשר הדוק כל כך. הקהילה היהודית בדנמרק הייתה מאז ומתמיד קהילה קטנה וסגורה אשר התקשתה מאוד להתרחב מסיבות כאלה ואחרות. אך למרות היותה קטנה וסגורה, יהודי דנמרק ויהודי קופנהגן היו מקהילות היהודיות הראשונות שהוקמו במדינות סקנדינביה.

בשונה משאר מדינות אירופה, הקשר של יהודי קופנהגן ודנמרק עם האוכלוסייה המקומית היה רוב הזמן קשר טוב ותומך. מעולם לא היו בדנמרק מקרי אנטישמיות גדולים אשר אילצו את היהודים לעזוב או אפילו לחשוב על עזיבה.

יהודי קופנהגן היו ידועים בתור יהודים משכילים מאוד אשר תרמו רבות להתפתחות המדינה ולהתפתחות התנועה היהודית באירופה כולה. נפתלי הרץ וייזל ויצחק אייכל היו רק חלק מאותם יהודים משכילים אשר גדלו והתחנכו בקופנהגן. השלטונות הדנים ראו את האפשרות שלהם לקבל לא מעט תועלת ועזרה מצד היהודים המשכילים, ולכן הם החלו ברפורמות אשר יטיבו עם היהודים על מנת שיוכלו להכניס אותם אל תוך גופי הממשלה והמדינה. היהודים קיבלו לא מעט פריבילגיות מצד מלכי דנמרק לאורך השנים, כאשר בין היתר הם אפשרו להם לעסוק בנדל"ן מקומי ולרכוש לא מעט מבנים אשר החשיבה הכוללת הייתה כי הם ירחיבו ויבססו אותם עוד יותר.

הציונות החלה לפרוח בדנמרק כולה בשנת 1902 כאשר נוסדה בקופנהגן התנועה הדנית הציונית. מדובר בתנועה חשובה מאוד אשר תרמה רבות להקמת מדינת ישראל ולפיתוח כל החזון הציוני שעל בסיסו הוחלט להקים את מדינת ישראל בארץ ישראל. בין השנים 1914 ועד לשנת 1918 התקיים בקופנהגן הקונגרס הציוני שהיה אחד מהקונגרסים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בדורותיו. אך מיד עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, החלו היהודים להוריד פרופיל ולשמור על ניטרליות על מנת שלא להתבלט לרעה או לספוג אש ללא כל צורך בכך. במהלך מלחמת העולם הראשונה הגיעו לדנמרק שהייתה בטוחה יחסית אלפי יהודים ממדינות שונות ברחבי אירופה על מנת לתפוס מחסה ולא פחות חשוב להתפרנס ממספר רב של עבודות שהיו קיימות עבור הקהילה היהודית בדנמרק כולה.

עוד נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של יהדות דנמרק כולה ויהדות קופנהגן בפרט היא היחס של המקומיים כלפי היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. כאשר מרבית המדינות מכרו את היהודים על מנת שלא להסתבך עם גרמניה הנאצית, האוכלוסייה בדנמרק ברובה עשתה בדיוק את ההפך. לא מעט מקומיים החביאו יהודים וגרמו להצלת חייהם. בית המלוכה בדנמרק אינו שיתף פעולה עם הבקשות או הדרישות של גרמניה הנאצית ובכך הקשה מאוד על חייהם בתפיסת יהודים ושליחת אל מחנות ההשמדה. כך ניצלו חייהם של אלפי יהודים בדנמרק ובקופנהגן.