חרונינגן Groningen
בסוף העמוד תמצאו תפריט מורחב
חרונינגן היא עיר הבירה של מחוז סאראמאקה, סורינאם.
חרונינגן החלה לצמוח רק לאחר 1960. בערך באותה תקופה נבנה הקישור המזרחי-מערבי, כביש המקשר בין אלבינה דרך פרמריבו ל-Nieuw Nickerie. זה איפשר את חרונינגן להיות נגיש בכביש.
העיירה כוללת: משרד של נציב המחוז; סניף דואר; משרד למפקד המשטרה, משרד של קרן הבריאות הממלכתית (SZF) ואצטדיון הכדורגל ג'יי אליעזר, על שם מייסד התאחדות הכדורגל של סאראמאקה והנשיא.יש גם כנסייה מורביה וכנסייה קתולית.
בשנת 1910 הוקם בית אבות לסובלים מפיהוקים. הוא נסגר לאחר שהתגלה שניתן לרפא את המחלה תוך ימים על ידי מריחת Salvarsan.
מצודה מחומשת נבנתה באתר זה בשנת 1790, אשר נקראה על ידי המושל יאן וויכרס, על שם מקום הולדתו בחרונינגן, חרונינגן. מעבר לנהר הייתה מושבת מצורעים בשם Voorzorg, שפירושה 'אמצעי זהירות'. מבצר חרונינגן היה חלק מגדר מבצרים. אולם למבצר עצמו היו מטעים בודדים ולכן לא היה מפותח במיוחד. היו תוכניות להרחיב את המבצר ולבנות עיירה שתיקרא קולומביה, אולם לא הרבה יותר מהמבצר עצמו, כמה בלוקים, בית קברות וכנסייה מורביה משנות ה-30 נבנו אי פעם. בתקופתו כחייל בסורינאם (1836–1842), תיאר אוגוסט קאפלר את האזור, ומציין לגבי חרונינגן כי "על המקום הזה (…) תיבנה עיר. כמה רחובות נפרשו (… אולם לגבי הנושא העיקרי, בתים, מחפשים לשווא." המבצר התגלה מחדש ב-2011.
ניסיון קולוניזציה
בסוף 1845 הגיעו לחרונינגן ניצולי קבוצת איכרים הולנדים בראשות הכומר ארנד ואן דן ברנדהוף. הם היגרו לסורינאם מהפרובינציה ההולנדית חרונינגן כדי לעזור לבנות חיים חדשים בצד השני של נהר הסאראמאקה. בתוך שישה חודשים כמעט מאתיים אנשים מתו מטיפוס ו/או קדחת צהובה והשאר התמקמו מחדש מעבר לנהר בחרונינגן. אין ספור מתנחלים אחרים מתו. משנת 1849 החלו קבוצות קטנות של ניצולים לעבור לאזורי קוואטה ו-uitvlugt שליד פרמריבו. הקולוניזציה נחשבה לכישלון ב-1853, כשבחרונינגן נותרו בסך הכל 43 אנשים. בשנה שלאחר מכן מנהיגם, ארנד ואן דן ברנדהוף [nl], יצא לדרך חזרה להולנד. אשתו, אנה פנקוק, נפטרה ב-1845 ונקברה בבית הקברות בחרונינגן. Pannekoekstraat, רחוב העובר דרך חרונינגן, נקרא על שמה.
כאשר המחוזות הוקמו ב-1863, הפכה חרונינגן לבירת מחוז סאראמאקה. ביתו של ואן דן ברנדהוף, שנותר כעת לבדו, הפך למעונו של נציב המחוז. בשנת 1945 נבנתה אנדרטה להנצחת נוכחותם של הבורואים בחרונינגן. הוא נחשף ב-20 ביוני 1945.
במלאת 150 שנה ב-1995, צאצאי הבורואים תרמו מעבדה רפואית בחרונינגן.