יקוסיה הינה אחת מהערים המוכרות ביותר בקפריסין, אך העיר עצמה מחולקת בין הרפובליקה של קפריסין ובין קפריסין הצפונית שנמצאת בשליטתה של טורקיה.
ניקוסיה משמשת כעיר הבירה של כל אחת מהן, כלומר גם בתור עיר הבירה של הרפובליקה של קפריסין וגם בתור עיר הבירה של קפריסין הצפונית.
סך הכול בעיר כולה חיים קצת יותר מ-330 אלף תושבים כאשר החלוקה הינה כדלקמן: בחלק הקפריסאי חיים קצת פחות מ-250 אלף תושבים ואילו בצד הטורקי חיים כ-70 אלף תושבים.
העיר ניקוסיה נמצאת במרכזה של קפריסין על גדותיו של נהר פדיאוס.
במרכז העיר ישנו גבול שמנוהל על ידי כוחות האו"ם.
בשנת 2003 החלו לפתוח נקודות מעבר בין החלק הצפוני ובין שאר חלקיה של ניקוסיה עבור התושבים המקומיים.
ההיסטוריה של יהודי ניקוסיה
הקשר בין היהודים ובין קפריסין הינו קשר עמוק במיוחד, שהחל לפני שנים רבות. בשל קרבתה של קפריסין אל ארץ ישראל ישנם דיווחים על המצאות יהודים בקפריסין עוד במהלך המאה ה-2 לפני הספירה.
יהודי קפריסין בניהם גם יהודי ניקוסיה לקחו חלק פעיל במרד התפוצות שהתקיים בין השנים 115-117. כתוצאה מכך נאסרה כניסה יהודים לקפריסין וכל יהודי קפריסין גורשו מהמדינה. המצב היה חמור כל כך שאם יהודי היה מגיע לקפריסין הוא היה מוצא ישירות להורג. כתוצאה מכך קהילת יהודי ניקוסיה נעלמה לחלוטין, והיהודים אשר נשארו בעיר היו צריכים להתחבא על מנת שלא יתגלה אף סממן יהודי. היהודים חזרו לאי ולניקוסיה רק לקראת סוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-3.
המאה ה-14 הייתה אחת מהתקופות הטובות ביותר בהיסטוריה של יהודי קפריסין ושל יהודי ניקוסיה. באותם שנים זכו היהודים ללא מעט פריחה כלכלית. השגשוג המשיך עם השתלטות האימפריה העות'מאנית על קפריסין, האימפריה ראתה ביהודים כאנשים שאשר לסמוך עליהם ולכן החליטה ליישב באי כמות גדולה של יהודים על מנת לשמור על האי מפני נזקים עתידיים.
באמצע המאה ה-19 שוב הוצא צו אשר אוסר על היהודים להתגורר על האי, דבר שגרם שוב לאלפי יהודים לעזוב את המדינה או להסתתר לחלוטין. הדבר השתנה רק כאשר האימפריה הבריטית השתלטה על קפריסין ולקחה את השליטה לידיים. כאשר הבריטים השתלטו על קפריסין היו בכל היו רק 350 יהודים מתוכם כמה עשרות בלבד התגוררו בניקוסיה.
הרצל אף הציע במהלך הקונגרס הציוני כי היהודים יתיישבו בקפריסין, אך התושבים המקומיים לא אהבו בלשון המעטה את הרעיון דבר שירד מהפרק מוקדם מן הצפוי. יהודים רבים אשר ניסו לעלות לארץ ישראל מצאו את עצמם במחנות מעצר אשר הוקמו בקפריסין וגם בניקוסיה על ידי הבריטים. בסופו של דבר כל אותם יהודים אשר היו במחנות מעצר בקפריסין וגם בניקוסיה עלו לארץ ישראל.
