העיר לוקסמבורג או בשמה הנפוץ יותר לוקסמבורג סיטי משמשת בתור עיר הבירה של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג.
העיר עצמה ממוקמת בדרום המדינה, ובמרכזה של העיר נמצא מפגש של שני נהרות חשובים נהר אלזט ונהר פטרוס.
כיום העיר מאוכלס ב-116 אלף תושבים ובמטרופולין של העיר חיים בסך הכול 130 אלף תושבים.
ההיסטוריה של העיר לוקסמבורג
העיר לוקסמבורג הפכה להיות לאורך השנים עיר מרכזית וחשובה מאוד בעיקר בזכות מיקומה האסטרטגי שהפך אותה להיות עיר צבאית חשובה מאוד בעיר לאורך ימי הביניים.
במהלך המאה ה-10 החלו לבצר את העיר על מנת להגן עליה מפני התקפות או מרידות שונות.
ביצורי העיר אשר חודשו בשנת 1340 שרדו לאורך תקופת זמן ארוכה במיוחד בהשוואה לביצורים אחרים של ערים אחרות באירופה.
הפעם הראשונה שנבקעו הביצורים לאחר בנייתם הייתה בשנת 1867.
בשנת 1443 הייתה זאת דוכסות בורגונדיה בהנהגתו של פיליפ הטוב שכבשה את העיר.
לאורך השנים עברה העיר לא מעט ידיים כאשר הייתה חלק מהשלטון של ארצות השפלה הבורגונדיות, ועברה גם לידיים של האימפריה הספרדית והאימפריה האוסטרית.
במסגרת השליטה של בית הבסבורג בעיר, הוחלט על חיזוק טירת לוקסמבורג אשר הייתה המבנה החשוב ביותר באותה תקופה בעיר.
בעקבות החיזוקים הללו הפכה להיות הטירה אחד מהמבנים החזקים והעמידים ביותר באירופה כולה.
חילופי שלטונות ללא הרף
חלופת השלטונות בעיר לא ידעה שובע, כאשר באותה תקופה העיר עברה פעמים רבות לשליטת אימפריות שונות.
אך לבסוף הייתה זאת האימפריה הפרסית אשר כבשה את העיר והנחילה בה את דפוס עולמה.
במסגרת כיבושי נפוליאון, הגיעה האימפריה הצרפתית גם אל העיר לוקסמבורג. אך בשונה משאר ערי אירופה, העיר לוקסמבורג ותושביה הקשו מאוד את החיים עבור האימפריה הצרפתית.
אך לבסוף לאחר מספר חודשים של מרידות, קיבלו הצרפתים את השליטה על העיר והפכו אותה להיות חלק מהאימפריה הצרפתית.
מיד עם תום מסעות הכיבוש של נפוליאון ונפילת שלטונו הוחלט להחזיר את העיר לוקסמבורג להיות תחת השליטה של האימפריה הפרסית.
ביצורי העיר נהרסו בשנת 1867 במסגרת הסכם לונדון אשר קבע כי יש לעשות כן. הריסת הביצורים עלתה סכומי כסף גדולים במיוחד ונמשכה לא פחות מ-15 שנה, דבר שממחיש בצורה הטובה ביותר עד כמה העיר הייתה בצורה וסגורה באופן הרמטי.
בשנת 1890 מת מלך הולנד ולא השאיר אחריו יורש אשר ירש את הכתר. בעקבות כך העיר לוקסמבורג הפכה להיות עיר הבירה של הדוכסות הגדולה שהונהגה תחת שלטונו של הדוכס הגדול אדולף.
העיר לא שמשה בתור עיר בירה החל משנת 1867 וכך קיבלה בשנית את התואר שנשלל ממנה.
תחת הכיבוש של הגרמנים
בתחילת מלחמת העולם הראשונה השתדלה הדוכסות הגדולה לשמור על ניטרליות בכדי לא להיכנס לעימותים צבאיים מיותרים.
אך בסופה של דבר בשנת 1914 נכבשה העיר על ידי האימפריה הגרמנית.
התושבים בעיר ניסו לעשות מספר מרידות והתקוממויות כנגד השלטון הגרמני, אך המהפכה הגדולה שהתרחשה בשנת 1918 שרדה רק שעות ספורות.
לא מעט קומונות התחילו להתפתח בעיר, דבר שהביא אותה להיות העיר הקומונה הגדולה ביותר במדינה.
עד לשנת 1978 החזיקה העיר בתואר בתור הקומונה הגדולה ביותר של המדינה.
גם במלחמת העולם השנייה הייתה זאת גרמניה הנאצית אשר כבשה את העיר והפכה אותה להיות תחת שליטתה של האימפריה.
בשונה משאר מדינות אירופה, גרמניה הנאצית איננה הסכימה כי במדינת לוקסמבורג יתקיים ממשל עצמאי.
בסופו של דבר סופחה המדינה באופן רשמי לרייך השלישי ב-30 באוגוסט 1942.
מיד עם סיום המלחמה קיבלה מדינת לוקסמבורג עמדה רשמית בכל הקשור אל מדיוניות החוץ שלה.
העיר והמדינה עצמה הפסיקה לגדול בשיטת הניטרליות אשר הפכה להיות מזוהה מאוד עם המדינה.
הם החלו להצטרף למספר ארגונים בין לאומיים וקיבלו על עצמם לא מעט גישות אשר גיבשו את מדיניות המדינה בעת הנוכחית.
הקהילה היהודית בלוקסמבורג
בית הכנסת הראשון בעיר ובמדינה כולה הוקם בשנת 1823, אך עדויות על הימצאותם של יהודים בלוקסמבורג הגיעו עוד משנת 1267.
היהודים היו הראשונים שהחלו את המהפכה התעשייתית במדינה, והיו דמויות מפתח בכל הקשור אל התפתחות המסחר במדינה.
הקהילה היהודית בעיר התפתחה באופן משמעותי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
יהודים רבים מגרמניה שסבלה מירידה משמעותית בפופולאריות שלה מצאו את עצמם מתיישבים בלוקסמבורג.
כאשר הגרמנים כבשו את המדינה והעיר, החלו יהודים רבים שניסו לברוח מהגרמנים לברוח פעם נוספת הפעם למדינות אחרות.
מרבית היהודים הצליחו לברוח, והם עשו זאת לבלגיה ולצרפת.
השלטונות הגרמנים עודדו את הגירת היהודים, שהפכה להיות משמעותית יותר ויותר עם תחילת מלחמת העולם השנייה.
הרב אברהם רוברט סרברניק שהיה הרב הראשי של לוקסמבורג עם תחילת מלחמת העולם השנייה איננו עזב את העיר במהלך תקופת המלחמה.
הוא עזר ליהודים רבים להגר למדינות אחרות ובכך הציל את חייהם של יהודים רבים מידיהם של הגרמנים הנאצים.
מתוך 3500 יהודים שהתגוררו בלוקסמבורג כולה טרם מלחמת העולם השנייה שרדו חצי בלבד. הרב בזכות תפקודו של הרב אברהם רוברט סרברניק שהציל רבים מהם בזכות התערבותו.
בית הכנסת של העיר לוקסמבורג נהרס באופן מוחלט עם כיבוש העיר על ידי גרמניה הנאצית. אך בעידודה של ממשלת לוקסמבורג הוא נבנה מחדש בשנת 1953.
לכל הישראלים שמגיעים לאותו בית הכנסת כדאי מאוד לחפש אבן יחידה אשר שרדה את ההריסות של בית הכנסת הקודם.
כיום בלוקסמבורג ישנם כ-1600 יהודים, ומרביתם חיים בעיר לוקסמבורג שהיא עיר הבירה של המדינה. בשנת 2005 נפתח בעיר לוקסמבורג בית חב"ד אשר אמור לעזור לישראלים רבים אשר מגיעים למדינה להרגיש בבית ולמצוא את עצמם מקיימים את מצוות היהדות בעיר ובמדינה.
